היסודות הפילוסופים של הרפואה הסינית העתיקה

הכיוון העיקרי של רפואת סין העתיקה הוא תרפיית צז'ן-צזו, או אקופונקטורה (דיקור) וצריבה.

ביסוד של שיטת הדיקור והצריבה נמצאים העקרונות הבסיסיים של הרפואה המזרחית:

האדם נחקר כמכלול;
טבע האדם מקביל לשמיים ולאדמה, לפי המושג(Yin-Yang) אין-יאן.
חיי האדם אדם מוסדרים על ידי חמישה גורמים בסיסיים.

תורת(Yin-Yang) אין-יאן

גישה זו טוענת שלכל דבר יש שני מקורות שונים הנקראים אין-יאן. הם מהווים את הקטגוריות העיקריות להסבר של התופעות והאובייקטים שבטבע ושל היפוכם. הוגי-הדעות הקדמונים חשבו שכל התופעות הטבעיות והמגמות ההפוכות שלהן מקיימות לא רק קשר של ניגוד אלא גם קשר של השלמה הדדית מתוך מגמה מתמדת להתמזג לדבר אחד. לכן ב-יאן נמצא אין, זאת אומרת שנוצרת חדירה דו-כיוונית.

תורת או-סין (חמשת המקורות)

הרופאים הקדמונים הגיעו לתורת חמשת המקורות מהתורה הפילוסופית אין-יאן. לפי התפיסה של רופאי סין העתיקה, בטבע קיימים חמישה מקורות לכל דבר. כל אובייקט בטבע נובע בצורה זו או אחרת מאחד המקורות הנ"ל וכולל בעצמו את ארבעת המקורות האחרים, בפרופורציה מסוימת, אישית ומפורשת.

ביחסים ההדדיים בין חמשת המקורות אשר בנויים על תחשיב מדויק ("ההיוולדות וההדחקה") השתמשו המרפאים של ימי הקדם עבור: (א) רכישה מתחשבת של חוקי ההמרה ההדדית של החפצים והתהליכים; (ב) תיאור ההעברות ההדדיות הרב-צורתיות האיכותיות והכמותיות של התכנים והכוחות שונים זה לזה; (ג) הכרה מפורטת של הקשרים ההדדיים הפנימיים ושל מיבנה יחסי הגומלין של חמש ההתחלות הראשוניות.

לרעיון של איחוד והמרה הדדית של חמשת המקורות יש שימוש ברפואה הסינית המסורתית, למשל לשם מיון חלקי הגוף, הגדרת ביטויי ומאפייני הצדדים השונים של הפיזיולוגיה והבנת אופיים הייחודי של התסמינים הפתולוגיים ושל מכלול התפקוד הפתולוגי. כל זה מתבטא גם בגוף האדם עצמו וגם ביחסי גומלין של גוף הפציינט ותופעות הסביבה החיצונית (ההורסות או המרפאות).

תורת חמשת המקורות בנויה על תורת ההמרה ההדדית של אין ו-יאן, אך הניתוח של ההעברות ההדדיות ושל הדיכוי ההדדי נערך ברמה עמוקה יותר. כל חמש התנועות או המקורות הראשוניים קשורים ישירות לאיבריו של גוף האדם, אשר גם הם מקיימים יחסי גומלין. כפי שבטבע כולו בזמן מסוים שולט מקור אחד בלבד בהתאם לקצב תנועת האנרגיה, גם בגוף האדם בתקופות מסוימות שולט אחד האיברים.

תורת צזין-לו (מרידיאנים, קווי האורך)

התורה העוסקת במערכת תעלות האנרגיה של הגוף הינה אחד ההישגים החשובים של הרפואה העתיקה. היא משפיעה על האבחון ועל בחירת שיטת הטיפול, ואפילו ממלאת תפקיד חשוב במניעת מחלות. תורה זו חשובה גם כשמשתמשים בדיקור וגם בתרפיה תרופתית.

בגוף האדם נמצאים 12 זוגות של תעלות אשר מותאמות ל 12 האיברים העיקריים על פי התורה הסינית המסורתית. האיברים ותעלותיהם מחולקים לשתי הקבוצות – אין ו-יאן. כל 12 התעלות העיקריות מאוחדות לרשת אחת שבה עובר ה"צי". זאת אנרגיית החיים שמתפשטת בכל הגוף באמצעות רשת התעלות המקשרת בין כל היחידות התפקודיות של הגוף.

דרך התעלות המחלה "חודרת" לתוך הגוף, מתפשטת מהשכבות העליונות לעומק (כשהמחלה מתפתחת) ומהעומק החוצה (כשהמחלה נרגעת). בתעלות האנרגיה משתקפים בדייקנות כל השינויים הפתולוגים בגוף, וניתן לגלותם בעזרת התבוננות מעמיקה.

תרפיית "צ'ז'ן-צזו"

הרופאים הקדמונים שביססו את הפעילות שלהם על התורות הנ"ל, ערכו בדיקה יסודית לפני הטיפול ומדדו את דופק הלב של החולה. הודות לכך הם היו קובעים באופן מדויק ביותר את אופי ההפרעה של הפצת האנרגיה בקווי האורך, דבר המהווה את הסיבה למחלה. ההפרעה הוסרה בעקבות ההנחיה שנתנו לפציינטים שלהם לקיים אורח חיים מיוחד והודות טיפול בדיקור או בצריבה בנקודות הנכונות. טיפול כזה היה נחשב ליעיל ביותר מפני שברוב המקרים, אבחנה דרך הדופק אפשרה לרופאים לאתר את תחילת המחלה בתקופה הנסתרת שלה ולתת טיפול שמנע את התפתחותה.

ניתן לומר כי תרפיית צ'ז'ן-צזו היתה אחד מהכיוונים העיקריים של התפתחות הרפואה המזרחית העתיקה.

בימינו משתמשים בדיקור גם מומחים ממערב. נפתחו מרכזי לימוד רבים, פורסמו ספרים וכתבי-עת העוסקים בנושא , והתקיימו כנסים וסדנאות.

לשימוש היעיל באקופונקטורה וצריבה בפעילות הרפואית צריך ידע בסיסי עמוק וניסיון עבודה גדול.

ד"ר איליה פרצ'יקוב למד אקופונקטורה באקדמיה לרפואה הסינית המסורתית בבייז'ין. הוא השתלם במרפאות של סין, שם רכש ניסיון מעשי עשיר בתחום האבחנה והטיפול של שורה רחבה של המחלות. היום הוא המומחה המוביל בישראל לרפואה הסינית המסורתית.